מטפל או מטפלת להורה מבוגר: איך בוחרים ומה חשוב לבדוק

הרגע שבו המשפחה מבינה שאבא או אמא כבר לא יכולים להסתדר לבד הוא רגע קשה. לצד הדאגה, יש גם רגשות של עצב, אשמה ולפעמים גם חילוקי דעות בין האחים. ההחלטה להביא מטפל או מטפלת הביתה היא אחת ההחלטות המשמעותיות שמשפחה מקבלת. מצד אחד, היא מאפשרת להורה להמשיך לחיות בביתו, בסביבה המוכרת והאהובה. מצד שני, היא דורשת תכנון, בירורים ובחירה קפדנית של אדם שיהיה קרוב מאוד אל ההורה, במשך שעות רבות ביום.

להעריך את הצרכים

לפני שמתחילים לחפש, חשוב להבין בדיוק מה ההורה צריך. האם מדובר בעזרה בכמה שעות ביום, בעיקר בקניות, בבישול ובניקיון? או שנדרש טיפול צמוד, הכולל עזרה ברחצה, בהלבשה, בניידות ובנטילת תרופות? האם יש צורך בהשגחה גם בלילה?

כדאי לשבת כמשפחה, ואם אפשר, יחד עם ההורה עצמו, ולמפות את הצרכים. גם הערכה של רופא המשפחה, של אחות או של עובדת סוציאלית יכולה לעזור. התשובות לשאלות האלה יקבעו אם מתאים מטפל לשעות ספורות, מטפל לחלק מהיום או מטפל במשרה מלאה שגר בבית.

הזכויות שכדאי להכיר

בישראל, מבוגרים שזקוקים לעזרה בפעולות היומיום עשויים להיות זכאים לגמלת סיעוד מהביטוח הלאומי. הגמלה ניתנת לרוב בצורה של שעות טיפול על ידי מטפל מחברת סיעוד, או בחלקה ככסף, בהתאם למסלול שנבחר ולרמת התלות. כדי לקבל את הגמלה, יש להגיש תביעה, ואחריה מתבצעת הערכת תלות.

בנוסף, במקרים של צורך בטיפול צמוד, ניתן לבקש היתר להעסקת עובד זר בתחום הסיעוד, בכפוף לתנאים ולקריטריונים. כדאי לבדוק גם את פוליסות הביטוח הסיעודי, אם יש להורה ביטוח כזה דרך קופת החולים או ביטוח פרטי. התחום מורכב ומשתנה מעת לעת, ולכן מומלץ להתייעץ עם עובדת סוציאלית, עם עורך דין או יועץ שמתמחה בזכויות קשישים.

מטפל ישראלי או עובד זר

יש שתי אפשרויות עיקריות: מטפל ישראלי, בדרך כלל לשעות מוגדרות ביום, או עובד זר שגר בבית ומעניק טיפול צמוד. לכל אפשרות יתרונות ואתגרים.

מטפל ישראלי דובר עברית, מכיר את התרבות ואת המערכות בארץ, ולרוב אינו גר בבית, מה ששומר על הפרטיות. עם זאת, השעות מוגבלות, וההורה נשאר לבד בשאר הזמן. עובד זר מאפשר נוכחות כמעט רציפה, דבר חשוב במצבים של תלות גבוהה, אבל דורש התאמה לחיים משותפים, להבדלי שפה ותרבות, ולמעורבות משפחתית בניהול ההעסקה ובזכויות העובד.

הראיון והבחירה

בחירת המטפל היא שלב קריטי. כדאי לראיין כמה מועמדים, ואם אפשר, לערב את ההורה בראיונות. ההתאמה האישית והכימיה חשובות לא פחות מהניסיון, משום שמדובר באדם שישהה שעות רבות במחיצתו.

כמה שאלות ונושאים שכדאי לבדוק:

• ניסיון קודם בטיפול במבוגרים, ובמיוחד במצבים דומים.
• המלצות ממעסיקים קודמים, ושיחה ישירה עם הממליצים.
• יחס לסבלנות, לכבוד ולפרטיות של המטופל.
• יכולת לתקשר עם ההורה ועם בני המשפחה.
• היכרות עם עזרה ראשונה ועם תגובה במצבי חירום.
• גמישות, אמינות ויכולת להתמודד עם מצבים מאתגרים.

כדאי לתת אמון בתחושת הבטן. אם משהו לא מרגיש נכון, עדיף להמשיך לחפש.

הכנת הבית וההורה

לפני שהמטפל מתחיל, כדאי להכין את הבית. אם המטפל גר בבית, הוא צריך חדר משלו, עם פרטיות ומקום לחפציו. כדאי גם לבדוק את בטיחות הבית, ולהתקין מאחזי יד, תאורת לילה ואמצעי עזר שיקלו על הטיפול.

לא פחות חשוב להכין את ההורה. עבור מבוגרים רבים, ההגעה של מטפל מסמלת אובדן עצמאות, והם עלולים להתנגד. כדאי לדבר בכבוד, להסביר שהמטרה היא לאפשר לו להמשיך לחיות בביתו, ולשתף אותו בהחלטות ככל האפשר. התחלה הדרגתית, למשל כמה שעות ביום, יכולה לעזור בהסתגלות.

לבנות קשר טוב עם המטפל

הצלחת הטיפול תלויה במידה רבה במערכת היחסים בין המשפחה לבין המטפל. מטפל שמרגיש מוערך, מכובד ונתמך יעניק טיפול טוב יותר. כדאי לכתוב רשימה מסודרת של השגרה היומית, של התרופות, של ההעדפות ושל מספרי הטלפון החשובים, ולעבור עליה יחד.

שיחות קבועות עם המטפל, שבהן אפשר להתעדכן, להעלות קשיים ולהביע הערכה, תורמות לקשר טוב. חשוב גם לכבד את זכויות המטפל, כולל שעות מנוחה, ימי חופש ותנאי העסקה הוגנים על פי חוק. מטפל שחוק ומותש לא יוכל להעניק את הטיפול הטוב ביותר.

מעקב ופיקוח

גם כשהטיפול נראה מצוין, חשוב להמשיך להיות מעורבים. ביקורים קבועים, בזמנים שונים, מאפשרים לראות את המצב בפועל. כדאי לשים לב למצב הרוח של ההורה, למצבו הגופני, לניקיון הבית ולאווירה הכללית.

אם ההורה מתלונן, אם יש שינויים לא מוסברים במצבו, או אם עולה חשד ליחס לא ראוי, יש לבדוק את הנושא ברצינות ובמהירות. במקרים של חשד להזנחה או לפגיעה, יש לפנות לגורמים המוסמכים ולעובדת הסוציאלית. ההגנה על ההורה קודמת לכל דבר.

לדאוג גם למשפחה המטפלת

בתוך כל הדאגה להורה, קל לשכוח את בני המשפחה עצמם. הילד או הילדה שמנהלים את הטיפול נושאים לא פעם עומס רגשי ומעשי כבד, לצד עבודה, ילדים וחיים משלהם. שחיקה של בני משפחה מטפלים היא תופעה נפוצה, והיא פוגעת בסופו של דבר גם בטיפול בהורה.

כדאי לחלק את האחריות בין האחים באופן ברור ומוסכם, גם אם אחד מהם גר קרוב יותר. אחד יכול לנהל את הקשר עם המטפל, אחר את הנושאים הכספיים והבירוקרטיים, ושלישי את הביקורים אצל הרופאים. קבוצות תמיכה לבני משפחה מטפלים, שפועלות בקהילה ובקופות החולים, יכולות לעזור להתמודד עם הקושי הרגשי, ולתת מקום לשתף ולקבל עצות מאנשים במצב דומה.

לסיכום, הבאת מטפל הביתה היא החלטה מורכבת, אבל כשהיא מתקבלת בתבונה, היא מאפשרת להורה להזדקן בכבוד, בביתו ובסביבתו המוכרת. הערכת צרכים נכונה, היכרות עם הזכויות, בחירה קפדנית, הכנה של הבית וקשר טוב עם המטפל הם המפתח. ובסופו של דבר, המטרה המשותפת של כולם היא אחת: שההורה ירגיש בטוח, מטופל ואהוב.