ללמוד חכם ולא קשה: טכניקות למידה שהמחקר ממליץ עליהן

רוב התלמידים והסטודנטים לומדים בדרך שלמדו בבית הספר: קוראים את החומר שוב ושוב, מסמנים משפטים חשובים בטוש זוהר, מסכמים ומעתיקים, ובערב שלפני המבחן משננים הכל במרוכז. השיטות האלה מרגישות מוכרות ונוחות, ואפילו יוצרות תחושה שהחומר נקלט. אבל מחקרים רבים בפסיכולוגיה קוגניטיבית ובחקר הלמידה מצביעים על כך שחלק מהן יעילות פחות ממה שנדמה, ושיש טכניקות אחרות שמביאות לתוצאות טובות יותר בהשקעה דומה של זמן. הנה כמה מהבולטות שבהן, ואיך אפשר ליישם אותן בפועל.

אשליית השליטה: למה קריאה חוזרת מטעה

כשקוראים טקסט בפעם השנייה או השלישית, הוא נראה מוכר. התחושה הזו של היכרות גורמת לנו לחשוב שאנחנו יודעים את החומר. אבל היכרות אינה ידיעה. לזהות משפט כשרואים אותו מול העיניים זה דבר אחד, ולהיזכר בו לבד, בלי רמזים, באמצע מבחן, זה דבר אחר לגמרי. חוקרי למידה מכנים את התופעה הזו אשליית שליטה.

הדבר נכון גם לסימון בטוש. הסימון עצמו אינו מזיק, אבל כשהוא בא במקום חשיבה פעילה, הוא הופך לפעולה מכנית. רבים מסיימים פרק כשחצי ממנו צבוע בצהוב, בלי שהם יכולים להסביר במילים שלהם מה היה הרעיון המרכזי. הפתרון אינו לוותר על קריאה, אלא לשלב בה טכניקות שמחייבות את המוח לעבוד.

תרגול שליפה: לבחון את עצמכם

אחת הטכניקות שזוכות לתמיכה מחקרית רחבה היא תרגול שליפה, כלומר ניסיון להיזכר במידע מתוך הזיכרון בלי להסתכל בחומר. כל פעם שאנחנו שולפים מידע, אנחנו מחזקים את הנתיב אליו בזיכרון, והסיכוי שנזכור אותו בעתיד עולה. במילים אחרות, המבחן עצמו הוא כלי למידה, לא רק כלי מדידה.

איך עושים את זה בפועל? אחרי שקראתם פרק, סגרו את הספר ונסו לכתוב או לומר בקול את כל מה שאתם זוכרים. פתרו שאלות ממבחנים קודמים לפני שאתם מרגישים מוכנים לגמרי. הכינו כרטיסיות עם שאלה בצד אחד ותשובה בצד השני. ובקשו מחבר לשאול אתכם שאלות. בהתחלה זה מתסכל, משום שמגלים כמה מעט זוכרים, אבל הקושי הזה הוא בדיוק מה שמחזק את הלמידה.

חזרה מרווחת: לפזר במקום לדחוס

הטכניקה השנייה היא חזרה מרווחת. במקום ללמוד את כל החומר ברצף אחד ארוך, מחלקים את הלמידה לכמה מפגשים קצרים יותר, עם הפסקות של ימים ביניהם. כשחוזרים לחומר אחרי שהתחלנו מעט לשכוח אותו, המאמץ להיזכר מחזק את הזיכרון יותר מאשר חזרה מיידית.

לכן לימוד מרוכז בלילה שלפני המבחן אולי מספיק כדי לעבור אותו, אבל רוב החומר נשכח תוך זמן קצר. מי שלומד לאורך הסמסטר, וחוזר על כל נושא כמה פעמים במרווחי זמן הולכים וגדלים, זוכר את החומר לאורך זמן רב יותר. זה חשוב במיוחד בקורסים שבונים זה על זה, כמו מתמטיקה, שפות או מדעים. יש אפליקציות כרטיסיות שמנהלות את מרווחי החזרה באופן אוטומטי, והן יכולות לעזור מאוד.

שזירה: לערבב סוגי תרגילים

בספרי לימוד רבים, התרגילים מסודרים לפי נושאים: עשרה תרגילים על נושא אחד, ואחריהם עשרה על נושא אחר. זה נוח, אבל במבחן התרגילים מגיעים מעורבבים, והאתגר הוא לזהות איזו שיטה מתאימה לאיזו בעיה. טכניקת השזירה מציעה לערבב סוגי תרגילים כבר בזמן התרגול.

בהתחלה זה מרגיש קשה ואיטי יותר, והתחושה היא שלומדים פחות. אבל מחקרים מראים שלמידה כזו משפרת את היכולת להבחין בין סוגי בעיות ולבחור את הפתרון המתאים. בפועל, אחרי שלמדתם כמה נושאים, הכינו לעצמכם דפי תרגול מעורבים, או פתרו מבחנים קודמים שמשלבים את כל החומר.

הסבר עצמי ולמידה דרך הוראה

טכניקה נוספת היא הסבר עצמי: לשאול את עצמכם למה משהו נכון, איך הוא מתחבר למה שכבר ידעתם ומה הייתה קורית אילו אחד התנאים היה משתנה. שאלות כאלה מחייבות עיבוד עמוק של החומר, ולא רק שינון. קרובה אליה היא הלמידה דרך הוראה: לנסות להסביר את החומר למישהו אחר, אפילו לחבר דמיוני, בשפה פשוטה. כשמגיעים לנקודה שאי אפשר להסביר, מגלים בדיוק איפה יש חור בהבנה.

הנה דרך פשוטה לשלב את הטכניקות בשגרת לימוד:

• קראו פרק פעם אחת בריכוז, ורשמו שאלות בשוליים
• סגרו את הספר וכתבו סיכום מהזיכרון
• השוו לחומר המקורי והשלימו את מה שחסר
• הכינו כרטיסיות לנקודות המרכזיות וחזרו עליהן אחרי יום, אחרי שלושה ימים ואחרי שבוע
• בכל סשן תרגול, שלבו תרגילים מנושאים קודמים
• הסבירו את החומר לחבר או הקליטו את עצמכם מסבירים

התנאים שמסביב: שינה, הפסקות וסביבה

גם הטכניקה הטובה ביותר לא תעבוד אם הגוף והמוח עייפים. שינה ממלאת תפקיד חשוב בגיבוש הזיכרון, ולילה לבן לפני מבחן עלול לפגוע בביצועים יותר מאשר לעזור. הפסקות קצרות במהלך הלמידה, למשל חמש דקות אחרי כל חצי שעה או ארבעים דקות, עוזרות לשמור על ריכוז לאורך זמן.

הסביבה חשובה גם היא. הטלפון הנייד הוא אחד מגורמי ההסחה הגדולים ביותר, ומחקרים מצביעים על כך שאפילו נוכחותו על השולחן עלולה לפגוע בריכוז. הניחו אותו בחדר אחר או השתמשו באפליקציה שחוסמת התראות בזמן הלימוד. מקום לימוד קבוע, מואר ושקט יחסית יעזור למוח להיכנס למצב של ריכוז מהר יותר.

לסיכום, למידה יעילה אינה עניין של כמות שעות בלבד, אלא של איכות. שליפה פעילה, חזרה מרווחת, שזירה של סוגי תרגילים והסבר עצמי הן שיטות שמחייבות מאמץ, ולעיתים מרגישות קשות יותר, אבל הן מובילות להבנה עמוקה ולזיכרון עמיד יותר. שווה לנסות אותן כבר בסמסטר הקרוב.