סרטון מזויף בקבוצת הוואטסאפ? כך תזהו פייק ניוז ודיפפייק
תמונות ערוכות, סרטונים מפוברקים וקולות שנוצרו בבינה מלאכותית: כלים פשוטים לבדוק מידע לפני שמעבירים אותו הלאה.
כמעט כל ישראלי מכיר את הרגע: הודעה דחופה נוחתת בקבוצת המשפחה או בקבוצת השכונה, מלווה בסרטון דרמטי ובבקשה ״להעביר לכולם״. לעיתים מדובר במידע אמיתי וחשוב, אבל לא פעם מתברר שהסרטון ישן, צולם במדינה אחרת או נערך כדי להטעות. עם התפתחות כלי הבינה המלאכותית, המשימה הפכה למורכבת עוד יותר, משום שכיום אפשר לייצר תמונות, סרטונים והקלטות קול שנראים ונשמעים אמינים לחלוטין. החדשות הטובות הן שיש כמה הרגלים פשוטים שמקטינים מאוד את הסיכוי ליפול בפח.
למה מידע כוזב מתפשט כל כך מהר
מידע כוזב מצליח בדרך כלל משום שהוא פונה לרגש. הודעות שמעוררות פחד, כעס או תחושת דחיפות גורמות לנו לפעול מהר, לפני שאנחנו עוצרים לחשוב. בנוסף, כשהודעה מגיעה מאדם קרוב, כמו בן משפחה או חבר, אנחנו נוטים לסמוך עליה יותר, גם אם הוא עצמו קיבל אותה ממקור לא ידוע.
בתקופות מתוחות, כמו מצבי חירום ביטחוניים או אירועים חריגים, הצורך לדעת מה קורה מתעצם. בדיוק אז מופיעים סרטונים, הקלטות קוליות ו״עדכונים מגורם בכיר״ שאין להם כל בסיס. חלקם מופצים בתום לב, וחלקם הם חלק ממאמץ מכוון להפחיד, לבלבל או לפגוע באמון הציבור.
סימני אזהרה בהודעות טקסט
לפני שמעבירים הודעה הלאה, כדאי לחפש כמה סימנים מחשידים. הודעה שאינה מציינת מקור ברור, או מייחסת את המידע ל״חבר שעובד במקום רגיש״, צריכה להדליק נורה אדומה. גם ניסוחים כמו ״עוד לא פורסם בתקשורת״ או ״מחקו את זה מהר״ הם טריק מוכר שנועד ליצור תחושת סוד ודחיפות.
שגיאות כתיב רבות, שימוש מוגזם בסימני קריאה ובקשה מפורשת להפיץ את ההודעה לכמה שיותר אנשים הם סימנים נוספים. זה לא אומר שכל הודעה כזו שקרית, אבל זו סיבה טובה לעצור ולבדוק לפני שלוחצים על כפתור ההעברה.
איך לבדוק תמונות וסרטונים
אחת הדרכים היעילות ביותר לבדוק תמונה היא חיפוש תמונה הפוך במנועי החיפוש הגדולים. הכלי מאפשר לגלות אם התמונה פורסמה בעבר, באיזה הקשר ובאיזה תאריך. פעמים רבות מתברר שתמונה ״מהיום״ צולמה לפני שנים, במקום אחר לגמרי.
בסרטונים כדאי לשים לב לפרטים קטנים: שלטים בשפה זרה, לוחיות רישוי שאינן ישראליות, מזג אוויר שלא מתאים לעונה או לבוש שאינו תואם את המקום. אפשר גם לצלם מסך של פריים מתוך הסרטון ולבצע עליו חיפוש תמונה הפוך. אם אתם לא מוצאים שום מקור אמין שמאשר את האירוע, סביר שכדאי להמתין.
דיפפייק וקולות מזויפים
כלי בינה מלאכותית מאפשרים כיום לייצר סרטונים שבהם אנשים אומרים דברים שמעולם לא אמרו, וכן הקלטות קול שנשמעות כמו אדם מוכר. בסרטונים כאלה אפשר לפעמים להבחין בתנועות שפתיים לא מסונכרנות, במצמוץ לא טבעי, בתאורה לא עקבית על הפנים או בשוליים מטושטשים סביב השיער והאוזניים.
עם זאת, הטכנולוגיה משתפרת כל הזמן, ולא תמיד אפשר לזהות זיוף בעין. לכן הכלל החשוב ביותר הוא לבדוק את ההקשר. האם הדמות פרסמה את הדברים בערוצים הרשמיים שלה? האם כלי תקשורת מוכרים מדווחים על כך? אם מדובר בהקלטה של בן משפחה שמבקש כסף בדחיפות, התקשרו אליו ישירות למספר המוכר לכם לפני שאתם עושים משהו.
ארגז כלים קצר לכל משתמש
כדי להפוך את הבדיקה להרגל, אפשר להיעזר ברשימה פשוטה:
- עצרו לרגע לפני שאתם מעבירים הודעה שמעוררת בכם רגש חזק.
- שאלו מי המקור המקורי ואם אפשר לאמת אותו.
- חפשו את הידיעה באתרי חדשות מוכרים ובערוצים רשמיים.
- בצעו חיפוש תמונה הפוך לתמונות ולצילומי מסך מסרטונים.
- זכרו שגם כשמשהו נראה אמיתי, הוא עשוי להיות מוצג בהקשר שגוי.
האחריות שלנו כחברי קבוצה
בקבוצות משפחתיות ושכונתיות, אנשים רבים רואים בנו מקור אמין. לכן להעברת הודעה יש משקל. אם התברר לכם שהעברתם מידע שגוי, כדאי לכתוב זאת בקבוצה בפשטות, בלי להתבייש. תיקון כזה עוזר לעצור את ההפצה ומלמד את כולם לנהוג בזהירות.
הונאות שמתחפשות לחדשות
חלק מהמידע הכוזב שמסתובב ברשת אינו נועד רק להטעות, אלא גם לגנוב כסף או פרטים אישיים. הודעות על ״מענק ממשלתי חדש״, ״פיצוי לכל אזרח״ או ״הטבה בלעדית לחיילים״ מגיעות לעיתים עם קישור שמבקש למלא פרטי כרטיס אשראי או קוד אימות. גופים רשמיים אינם מבקשים פרטים כאלה בהודעה אקראית, ולכן כל בקשה מהסוג הזה צריכה לעורר חשד מיידי.
גם דפים ברשתות החברתיות שמתחזים לכלי תקשורת מוכרים הם תופעה נפוצה. הם מעתיקים לוגו ועיצוב, אבל כתובת האתר או שם העמוד שונים במעט. לפני שאתם לוחצים על קישור, בדקו בעיון את הכתובת, ואם יש ספק, היכנסו לאתר הרשמי באופן עצמאי דרך מנוע החיפוש.
מבוגרים רבים נופלים בהונאות האלה דווקא משום שהם פחות מכירים את הכלים הדיגיטליים. שיחה פתוחה עם ההורים והסבים, שבה מסבירים להם בפשטות על הסכנות ומעודדים אותם לשאול לפני שהם לוחצים או משלמים, יכולה למנוע נזק כספי ועוגמת נפש.
לחנך את הדור הצעיר
ילדים ובני נוער צורכים חדשות בעיקר דרך רשתות חברתיות וסרטונים קצרים. כדאי לשוחח איתם על ההבדל בין דעה לעובדה, על האופן שבו אלגוריתמים מציגים תוכן מרגש יותר, ועל הדרכים לבדוק מקור. כשההורים עצמם מדגימים בדיקה לפני שיתוף, הילדים לומדים את ההרגל באופן טבעי.
לסיכום, אי אפשר לבדוק כל הודעה לעומק, אבל אפשר לאמץ הרגל של עצירה קצרה ושאלה פשוטה: מאיפה זה הגיע? מעט ספקנות בריאה, שימוש בכלים זמינים וחיפוש אחר מקורות אמינים יכולים להפוך כל אחד מאיתנו לחוליה שעוצרת את שרשרת הפייק במקום להאריך אותה.