רצפת האגן אחרי לידה: מה חשוב לדעת ואיך מחזקים אותה נכון
דליפת שתן, תחושת כובד וכאבים אחרי לידה אינם גזירת גורל. כך מבינים את רצפת האגן ומתי כדאי לפנות לפיזיותרפיסטית.
אחרי לידה, רוב תשומת הלב מופנית בצדק לתינוק החדש. אבל הגוף של האם עבר שינוי משמעותי, ואחד האזורים שנפגעים הכי הרבה ומדוברים הכי מעט הוא רצפת האגן. נשים רבות חוות דליפת שתן כשהן מתעטשות, צוחקות או מרימות את העגלה, ומשוכנעות שזה חלק בלתי נמנע מהאימהות. הן לא תמיד מספרות על כך לאף אחד, גם לא לרופאה. הכתבה הזו נועדה לשבור את השתיקה ולהסביר מה קורה בגוף, מה אפשר לעשות ומתי כדאי לפנות לעזרה מקצועית.
מהי רצפת האגן
רצפת האגן היא קבוצה של שרירים ורקמות שנמתחים כמו ערסל בתחתית האגן, מעצם הערווה בחזית ועד עצם הזנב מאחור. השרירים האלה תומכים באיברי האגן, השלפוחית, הרחם והמעי, ומשתתפים בשליטה על השתן והצואה, ביציבות הגוף ובתפקוד המיני.
במהלך ההיריון רצפת האגן נושאת משקל הולך וגדל, וההורמונים מרככים את הרקמות. בלידה רגילה השרירים נמתחים מאוד, ולעיתים יש קרעים או חתך. גם לידה בניתוח קיסרי אינה פוטרת לחלוטין מהשפעות, משום שההיריון עצמו מעמיס על האזור. לכן חשוב לכל אם לדעת על רצפת האגן, בלי קשר לאופן שבו ילדה.
סימנים שכדאי לשים לב אליהם
התופעה המוכרת ביותר היא דליפת שתן במאמץ, כלומר בזמן שיעול, קפיצה או הרמה. סימנים נוספים הם דחיפות לשירותים וקושי להתאפק, תחושת כובד או לחץ בנרתיק, במיוחד בסוף היום, קושי בשליטה על גזים, וכאב בזמן יחסי מין.
בשבועות הראשונים אחרי הלידה חלק מהתסמינים האלה שכיחים ועשויים להשתפר מעצמם. אבל אם הם נמשכים אחרי כמה חודשים, מחמירים, או פוגעים באיכות החיים, אין סיבה להשלים איתם. מדובר בבעיה מוכרת ושכיחה, שיש לה דרכי טיפול יעילות.
תרגילי כיווץ: איך עושים את זה נכון
תרגילי רצפת אגן, שמוכרים בשם תרגילי קגל, מבוססים על כיווץ והרפיה של השרירים. הקושי הוא שקשה לראות את השרירים האלה, ולכן נשים רבות מבצעות את התרגיל באופן שגוי: מכווצות את הישבן, את הבטן או את הירכיים, או אפילו דוחפות כלפי מטה במקום להרים פנימה ולמעלה.
כדי לזהות את השרירים, אפשר לדמיין שעוצרים זרם שתן או מתאפקים מלהוציא גזים. התחושה היא של הרמה וסגירה פנימה. חשוב לנשום באופן רגיל ולא לעצור נשימה. באותה מידה חשוב השלב השני, ההרפיה המלאה בין כיווץ לכיווץ. שריר שמכווץ כל הזמן אינו שריר חזק, ולעיתים מתח יתר ברצפת האגן הוא דווקא מקור הבעיה.
אין להשתמש בעצירת שתן אמיתית בשירותים כתרגיל קבוע, משום שזה עלול לפגוע בריקון התקין של השלפוחית. זה רק דימוי שעוזר להבין את התחושה.
פיזיותרפיה של רצפת האגן
בישראל יש פיזיותרפיסטיות שהתמחו ברצפת האגן, והן זמינות דרך קופות החולים וגם באופן פרטי. במפגש הן מבצעות הערכה, מלמדות לזהות את השרירים, בונות תוכנית אישית ומלוות את ההתקדמות. לעיתים הן נעזרות במכשירי משוב ביולוגי שמראים על מסך את פעולת השרירים.
במדינות רבות מקובל להפנות כל אם לבדיקה כזו אחרי הלידה. גם אם אין לך תסמינים מטרידים, בדיקה אחת יכולה לתת שקט ולהבטיח שאת חוזרת לפעילות בצורה נכונה. אם יש תסמינים, כדאי לפנות לרופאת הנשים או לרופא המשפחה ולבקש הפניה.
חזרה לפעילות גופנית
אחרי הלידה רבות ממהרות לחזור לריצה, לקפיצות או לאימוני בטן אינטנסיביים. אבל פעילות בעצימות גבוהה מפעילה לחץ רב על רצפת האגן, ואם השרירים עוד לא התאוששו, היא עלולה להחמיר דליפה או תחושת כובד. מומלץ להתחיל בהליכות, בתרגילי נשימה ובחיזוק עדין של שרירי הליבה העמוקים, ורק בהמשך להעלות עצימות.
- הליכה היא דרך מצוינת להתחיל, כבר בשבועות הראשונים
- תרגילי בטן קלאסיים כמו כפיפות בטן כדאי לדחות עד שמתקבל אישור מקצועי
- ריצה וקפיצות מומלץ להחזיר בהדרגה, ולשים לב לתסמינים
אם יש הפרדה של שרירי הבטן, מצב שנקרא דיאסטזיס, חשוב במיוחד להיעזר בהנחיה מקצועית לבחירת התרגילים.
הרגלים יומיומיים שעוזרים
מעבר לתרגילים, יש הרגלים קטנים שמקלים על רצפת האגן. עצירות ומאמץ בשירותים מעמיסים עליה, ולכן כדאי להקפיד על שתייה מספקת, על תזונה עשירה בסיבים ועל ישיבה נכונה בשירותים, למשל עם שרפרף קטן מתחת לרגליים. כשמרימים את התינוק, את סל הקניות או את סלקל הרכב, כדאי לנשוף ולכווץ קלות את רצפת האגן לפני ההרמה.
גם שינה, מנוחה ותמיכה רגשית חשובות. התקופה שאחרי הלידה עמוסה ומתישה, והגוף זקוק לזמן כדי להחלים. בקשת עזרה מבן או בת הזוג, מהמשפחה ומחברות אינה סימן לחולשה, אלא חלק מהחלמה בריאה.
לדבר על זה בלי בושה
אחת הסיבות העיקריות לכך שנשים לא מקבלות טיפול היא תחושת המבוכה. דליפת שתן או כאב ביחסי מין נתפסים כנושאים אינטימיים מדי. אבל עבור אנשי המקצוע אלה תלונות שכיחות מאוד, שהם מטפלים בהן מדי יום. ככל שמגיעים מוקדם יותר, כך הטיפול פשוט ויעיל יותר.
מתי לפנות לרופאה בהקדם
יש מצבים שבהם לא כדאי לחכות. דימום מוגבר, חום, כאב חזק שמחמיר באזור התפרים, הפרשה עם ריח חריף, או קושי ממשי במתן שתן מצריכים פנייה מהירה לרופאה או למוקד רפואי. גם תחושה של בליטה בפתח הנרתיק, או חוסר שליטה ממשי בצואה, הם סיבה לבדיקה בהקדם.
בבדיקה השגרתית שאחרי הלידה כדאי להגיע עם רשימה קצרה של שאלות ותסמינים, כדי לא לשכוח דבר בלחץ הרגע. אל תחכי שהרופאה תשאל. ספרי לה בעצמך על כל דבר שמטריד אותך, גם אם הוא נראה לך קטן או מביך.
לסיכום, רצפת האגן היא חלק חשוב מהבריאות של כל אישה, ובמיוחד אחרי לידה. תרגול נכון, חזרה הדרגתית לפעילות והרגלים יומיומיים פשוטים יכולים לשפר מאוד את המצב. ואם משהו מרגיש לא בסדר, פני לרופאה או לפיזיותרפיסטית של רצפת האגן. מגיע לך להרגיש טוב בגוף שלך.
