מאמצים כלב: כל מה שצריך לדעת לפני שמביאים אותו הביתה

העיניים הגדולות בתמונה בעמוד של עמותת האימוץ כבר כבשו את הלב, והילדים מבקשים כבר חודשים. אימוץ כלב הוא אחת ההחלטות המשמחות ביותר שמשפחה יכולה לקבל, אבל גם אחת המחייבות ביותר. כלב חי בממוצע עשר עד חמש עשרה שנים, והוא זקוק לזמן, לתשומת לב, להוצאות קבועות ולסבלנות רבה. הכנה נכונה לפני האימוץ היא ההבדל בין חוויה מאושרת לבין החזרה עצובה של הכלב לעמותה.

שאלות שכדאי לשאול את עצמכם

לפני שמתאהבים בכלב מסוים, כדאי לעצור ולשאול כמה שאלות כנות. כמה שעות ביום הבית ריק? מי יוציא את הכלב לטיולים בבוקר ובערב, גם בגשם ובחום? מה קורה בחופשות? האם החוזה בדירה השכורה מאפשר בעלי חיים? האם יש במשפחה אלרגיה לכלבים?

כדאי גם לחשוב על אורח החיים. משפחה פעילה שאוהבת טיולים תתאים לכלב אנרגטי, ואילו זוג מבוגר בדירה קטנה ייהנה יותר מכלב רגוע. החשבון הכספי חשוב לא פחות: מזון, חיסונים, טיפולים וטרינריים, ציוד ולעתים פנסיון, כל אלה מצטברים לסכום שנתי משמעותי שכדאי להעריך מראש.

גור או כלב בוגר

רוב האנשים חולמים על גור, אבל לכלב בוגר יש יתרונות רבים. האופי שלו כבר מגובש, כך שאפשר לדעת מראש אם הוא רגוע, חברותי או מתאים לילדים. לעתים קרובות הוא כבר רגיל לעשות צרכים בחוץ, ואינו עובר את שלב הנשיכות וכרסום הרהיטים.

גור, לעומת זאת, דורש השקעה עצומה בחודשים הראשונים: אילוף לצרכים, יציאות בלילה, חיברות, השגחה מתמדת ותיקון נזקים. הוא מתאים למשפחה שיש לה זמן ומוכנות לתקופה האינטנסיבית הזאת. בעמותות האימוץ בישראל ממתינים כלבים רבים בכל הגילים, ואנשי הצוות שם מכירים אותם היטב ויכולים לעזור בהתאמה.

לבחור עמותה או מקום אימוץ אחראי

בישראל פועלות עמותות רבות להצלת כלבים ולמציאת בית עבורם, לצד כלביות עירוניות. עמותה אחראית תשאל אתכם שאלות רבות, תבקש להכיר את המשפחה ולעתים תבקש לבקר בבית. זה לא חשד, אלא דאגה לכלב ולכם.

כדאי לבקר כמה פעמים לפני ההחלטה, לצאת לטיול עם הכלב ולראות איך הוא מגיב לילדים, לכלבים אחרים ולרעשים. אם יש בבית כלב נוסף, כדאי לארגן מפגש היכרות על שטח ניטרלי. רוב העמותות מוסרות כלבים כשהם כבר מחוסנים, מעוקרים או מסורסים ומסומנים בשבב אלקטרוני, וזה יתרון חשוב.

להכין את הבית מראש

לפני שהכלב מגיע, כדאי להכין את כל מה שהוא צריך, כדי שהימים הראשונים יעברו בנחת:

• מיטה או מזרן במקום שקט, שבו הכלב יכול לנוח בלי הפרעה.
• קערות למים ולמזון, ומזון איכותי מותאם לגיל ולגודל.
• רצועה, קולר עם תג זיהוי ורתמה נוחה.
• צעצועי לעיסה, שעוזרים להפיג מתח ולמנוע כרסום של רהיטים.
• שקיות לאיסוף צרכים, חובה בכל יציאה לרחוב.

כדאי גם לעבור על הבית בעיניים של כלב: להרחיק כבלים חשמליים, חומרי ניקוי, תרופות וצמחים רעילים, ולוודא שהמרפסת והחצר מגודרות היטב.

הימים הראשונים בבית

המעבר לבית חדש מלחיץ מאוד את הכלב. הוא נמצא בסביבה לא מוכרת, עם ריחות חדשים ואנשים שהוא עדיין לא סומך עליהם. בימים הראשונים כדאי להימנע מאורחים רבים ומטיולים ארוכים, ולתת לו לחקור את הבית בקצב שלו.

שגרה קבועה עוזרת מאוד: האכלה באותן שעות, טיולים באותם זמנים ומקום שינה קבוע. כלב שמבין מה מצפה לו נרגע מהר יותר. חשוב גם להסביר לילדים שהכלב צריך מנוחה, שאסור להפריע לו כשהוא אוכל או ישן ושהוא לא צעצוע. תקופת ההסתגלות יכולה להימשך כמה שבועות, ולפעמים התנהגויות מסוימות יופיעו רק אחרי שהכלב ירגיש בטוח.

חובות חוקיות ובריאותיות

בישראל חלות על בעלי כלבים חובות מוגדרות. הכלב צריך להיות מסומן בשבב, מחוסן נגד כלבת ורשום ברשות המקומית, שמנפיקה רישיון החזקה. בנוסף, יש להקפיד על איסוף צרכים במרחב הציבורי ועל הליכה ברצועה, ובחלק מהגזעים חלות הוראות מיוחדות.

מיד לאחר האימוץ כדאי לקבוע תור לבדיקה אצל וטרינר. הווטרינר יבדוק את מצבו הכללי, יוודא שהחיסונים בתוקף וימליץ על טיפול נגד פרעושים, קרציות ותולעים. כדאי לבחור מרפאה קרובה לבית, ולשמור בטלפון גם את הפרטים של מרפאת חירום שפתוחה בלילות ובסופי שבוע.

אילוף בסיסי ובניית קשר

כבר מהשבוע הראשון אפשר להתחיל באילוף בסיסי, בשיטות של חיזוק חיובי. פקודות פשוטות כמו שב, ארצה ובוא, הליכה נעימה ברצועה ולמידת המקום לעשיית צרכים יוצרות תקשורת בין הכלב למשפחה. אימונים קצרים של כמה דקות ביום, עם חטיף ושבח, יעילים הרבה יותר מאימון ארוך ומתיש.

אם הכלב מראה פחד, תוקפנות או חרדת נטישה, כדאי לפנות למאלף מוסמך שעובד בשיטות חיוביות. התערבות מוקדמת חוסכת בעיות התנהגות שמתקבעות עם הזמן. חשוב לזכור שכלבים שגדלו ברחוב או בכלבייה עשויים לשאת איתם חוויות קשות, והם זקוקים לסבלנות כפולה.

כלב ומשפחה עם ילדים

בבית עם ילדים, ההיכרות בין הכלב לילדים דורשת תשומת לב מיוחדת. כדאי ללמד את הילדים לגשת לכלב בעדינות, לתת לו להריח את היד לפני שמלטפים, ולהימנע מחיבוקים חזקים, מהתקרבות לפנים שלו ומהפרעה כשהוא אוכל או ישן. ילדים קטנים לא צריכים להישאר לבד עם הכלב, גם אם הוא נראה רגוע ונוח.

חלוקת אחריות בין בני המשפחה יכולה ללמד את הילדים אחריות אמיתית. ילד בן שמונה יכול למלא את קערת המים, ונער יכול להוציא את הכלב לטיול הערב. עם זאת, ההורים הם תמיד האחראים הסופיים על רווחת הכלב, וחשוב לא להטיל את כל הנטל על הילדים, גם אם הם הבטיחו לטפל בו לבד.

לסיכום, אימוץ כלב הוא מחויבות לשנים ארוכות, אבל גם מתנה שאין לה תחליף. משפחה שמתכוננת היטב, בוחרת כלב שמתאים לאורח חייה ומשקיעה בשבועות הראשונים, מקבלת חבר נאמן שימלא את הבית באהבה. ומעבר לכך, היא נותנת חיים חדשים לכלב שחיכה זמן רב להזדמנות הזאת.